נושא הקריפטו הולך ותופס תאוצה בעולם. עם זאת, אספקט המיסוי שאופף אותו, אינו זמין ובהיר דיו. מערכת המשפט הישראלית כבר נדרשה לפסוק בעניין זה ורשות המיסים פרסמה את עמדתה באמצעות חוזרים מטעמה בנוגע למיסוי רווחים הנובעים מקריפטו. הדין בעניין זה ככל שזה נוגע למיסוי עסקאות מבוססות קריפטו מתפתח ממש בימים אלו.
על מנת לסבר את האוזן, נציין כי הביטוי "קריפטו", טומן בחובו את שלל האמצעים מבוססי טכנולוגיית ההצפנה (קריפטוגרפיה) הנשענים על ביזור, היינו שאינם תלויים בגוף מרכזי אחד. כך למשל, מטבעות וירטואליים (כדוגמת הביטקויין או האיטריום), כך גם נכסים שנוצרו בשיטת NFT וכמובן טוקנים שונים – 'אסימונים דיגיטליים' למתן שירותים ו/או מוצרים בפיתוח.
כבכל עניין אחר, יש הצורך, כעניין ראשון, להבין את המטרייה העכשווית בנוגע למיסוי עסקאות מבוססות קריפטו וכמובן שישנו מקום לתכנון מס אשר עשוי למטב את חבות המס בצורה האפקטיבית והמועילה ביותר.
יש לציין, כי מדובר על תחום אשר בו הרבה תרחישים להפקת רווח.
מישור 'כאוב' במיוחד, הוא קבלת כספים מחו"ל על ידי בנק ישראלי, שמקורם ברווחים מאפיק זה. לרוב, בנקים בישראל אינם מוכנים לקבל כספים שמקורם בקריפטו. עם זאת, חלות התפתחויות שונות עם הזמן. כך, עדים אנו לכך כי בחודש נובמבר 2022 פורסם על ידי בנק ישראל מסמך הוראות לניהול בנקאי חדש (מספר 411), אשר מסדיר את התנהלות התאגידים הבנקאיים בנושא שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי (קריפטו) של לקוחותיהם.
בעתיד, עוד נראה כי צפויים שינויים נוספים, אך אין לדעת מתי יתרחשו.
משרדנו מציע ללקוחותיו ליווי וייעוץ בתחום זה, החל מייעוץ בסיסי, סיוע בהבנה של השלכות המס הנגזרות ממנו ועד, כמובן, העמדת תכנון מס בקשר לכך ו/או חוות דעת שונות, כפי שיעלה הצורך.